עברית  |  English  |  


מונה:

 

תיקון החוק למניעת העישון - חוק מדינה או המלצה?

עו"ד יוסי מאוטנר

ב-7 בנובמבר נכנס לתוקפו בקול תרועה התיקון לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעשן. כמעט מיד הפך הדיון בהשלכות החוק לשיחת היום (ובעיקר: הלילה) בברים, במסעדות ובבתי הקפה של תל אביב. בקרב המעשנים ההמומים, שהפכו בתוך שעות מהגווארדיה המובילה את חיי הלילה בעיר לאופוזציה מנודה ומודרת, התפתחה מיד סולידאריות של מדוכאים. אנשים מכל השכבות, שהמכנה המשותף היחיד שביניהם הוא אהבתם לניקוטין, חברו יחד בסמוך למפתני הכניסה של מקומות הבילוי, וביכו את מר גורלם.

הביטויים שבהם השתמשו המעשנים בשיחותיהם כאילו נלקחו מהז'רגון המהפכני. "צריך לצאת לרחובות", אמר מישהו. "אי אפשר לעבור על זה בשתיקה", אמרה אחרת. בתוך סערת הרגשות נשמע מעשן חמור סבר אומר ש"המדובר ברגע היסטורי, מאותם רגעים שייצרבו היטב בתודעה הציבורית, ממש כמו רצח רבין ונפילת התאומים." "עוד כמה שנים" אמר מעשן אחר בקול מלא פאתוס, "נשב ונדבר על היום הזה, וכל אחד מאיתנו יזכור בדיוק איפה הוא היה כשתיקון החוק עבר".

אלא שעוד בטרם הסתיים סוף השבוע הראשון שלאחר כניסת החוק לתוקפו, החלו מתגלגלות בעיר שמועות שההר הוליד עכבר, שתיקון החוק לא באמת נאכף, ושאפשר לחזור לעשן במקומות הבילוי כתמול שלשום, בלא הפרעה מצד הרשויות. ארבעים ושמונה שעות לאחר כניסת החוק לתוקפו, זכו השמועות לאישוש בכתבה באתר NRG. כותרת המשנה קבעה: "בכיר בשלטון המקומי טוען כי לרשויות אין משאבים וכוח אדם שיכול לטפל בעישון בבארים"[1][1].

בכתבה ב"ידיעות אחרונות" שבוע לאחר כניסת החוק לתוקפו, זעקה הכותרת באותיות ענק: "אפשר להמשיך לעשן". הסיבה: תיקון החוק לא נכנס לתוקף. על פי הכתבה, הכנסת, שאמורה הייתה לאשר באמצעות ועדת החוקה את גובה הקנסות שיוטלו על המעשנים, לא קיימה דיון בנושא. משמעות הדברים: העישון במקומות ציבוריים אמנם אסור פורמאלית, אך על המעשנים לא ניתן להטיל קנסות[2][2].

התיקון לחוק התקבל ב-7 באוגוסט, וקבע כי התיקון ייכנס לתוקפו שלושה חודשים אחר כך, קרי: ב-7 בנובמבר. מיד לאחר פרסום התיקון, נשלחה על ידי משרד הבריאות לבעלי העסקים חוברת הסברה בת 14 עמודים, שנשאה את הכותרת הלא משתמעת לשני פנים: "7.11.07 האחריות היא עליך"[3][3]. החוברת תיארה בפרוט ובחומרה את כל מה שבעל עסק צריך לדעת כדי להיערך נכונה לכניסת החוק לתוקפו.

במקביל, החל הרדיו לשדר חדשות לבקרים תשדירי שירות שבישרו על כניסתו הקרבה ובאה של התיקון לתוקפו. התשדירים נועדו להכין את הציבור ואת בעלי העסקים לקראת השינוי המשמעותי הצפוי – ביטול מוחלט של נוכחות מעשני הסיגריות במרחב הציבורי בישראל - שינוי שישפיע באופן ישיר על תחומי חיים רבים, ובכללם תרבות הפנאי ודרכי הבילוי.

לרגע היה נדמה שזהו זה, הפעם זה רציני. סוף סוף תשתייך ישראל למועדון המדינות המערביות בנות התרבות האוסרות על העישון במקומות ציבוריים והאוכפות איסור זה בפועל[4][4].  לרגע התעוררה התחושה שתמה תקופה, שבניגוד לפעמים קודמות, הפעם נחוש המחוקק הישראלי לסלק אחת ולתמיד את הסיגריות מהמרחב הציבורי. המסר ששודר לציבור היה חד-משמעי - הכנסת אמרה את דברה ואין מה להתווכח או להתחכם, כי כך יהיה ויהי מה. לרגע הייתה הרגשה שרשויות המדינה התכוננו בכובד ראש ובהקפדה לכניסת החוק לתוקפו: פקידי מדינה מסורים ישבו מבעוד מועד במשרדיהם ופעלו במתואם כדי שהחוק יקוים ביעילות. לרגע הייתה תחושה שעם כניסת החוק לתוקפו ימלאו הרחובות מאות שוטרים ופקחים, אמיצים וחדורי מוטיבציה, שיאכפו את החוק ויגנו על ניקיון האוויר במרחב הציבורי בישראל.

אלא שלא כך היה. מה שהחל כשמועה הפך למציאות. חוק איסור העישון לא נאכף. בעיר החלו נפוצות שמועות חדשות: שיותר ויותר בתי עסק שצייתו לחוק בימיו הראשונים אינם עושים זאת עוד. שהחוק לא היה יותר מבלון תקשורתי מנופח, רגע חולף שהגיע לקיצו. שאפשר לשלוף שוב את הסיגריות. שתמה המהפכה. ניתן לחזור לשגרה.

בשיחת טלפון עם מוקד השירות של עיריית תל אביב-יפו אומתה השמועה סופית. כשנתבקש המוקדן להזמין פקח לבית עסק פלוני כדי לאכוף את החוק, ענה המוקדן שאף שהחוק נכנס לתוקפו זה מכבר, אין העירייה אוכפת אותו בשלב זה. כשנשאל המוקדן מדוע, השיב כי העירייה עוסקת בהכשרת מפקחים, וכי האכיפה תחל במועד קרוב, אך לא ידוע בבירור. ממש כך.

כך הצטרף חוק איסור העישון לרשימה ההולכת וגדלה של חוקים, המופיעים בספר החוקים, אך דה-פקטו אינם נאכפים. תמצית ברשימה זו ניתן למנות בין השאר את[5][5]: החוק העוסק בפיקוח אחר המסיעים הבלתי חוקיים ובעלי זוטובוסים הפועלים בניגוד לרישיון ההפעלה שלהם[6][6]; החוקים שנועדו לצמצם את סכנת זיהום הים כתוצאה מהובלת דלק ממכליות וממקורות אחרים[7][7]; החוקים המסדירים את שעות העבודה והמנוחה ואת ימי המנוחה הרשמיים[8][8]; החוק האוסר על בתי עסק להציג בפומבי חמץ ומוצריו בזמן חג הפסח בישובים יהודיים[9][9]; החוק האוסר פרסום דבר התלוי ועומד בבית משפט (איסור הסוביודיצה)[10][10].

אי-אכיפת חוק איסור העישון מהווה נדבך נוסף בתופעה הגוברת והמדאיגה – הפגיעה בכוח  השלטוני של המדינה. אי-אכיפה של חוקי המדינה מוביל בסופו של דבר לפגיעה בשלטון החוק. במקרה של חוק איסור העישון, הפגיעה בשלטון החוק חמורה במיוחד. בניגוד לחוקים אחרים שנכנסו לתוקפם ב"שקט" ולא נאכפו, חוק איסור העישון נכנס לתוקפו ברעש גדול. החוק זכה לסיקור תקשורתי נרחב תוך שהוא מאיים לשנות באופן גורף ומשמעותי את תרבות הפנאי, הבילוי והצריכה.

שלא כבמקרים אחרים, הציבור למד הפעם באופן הברור ביותר עד כמה רפה ידה של המדינה. אזרחי המדינה שציפו והמתינו ל"מהפיכת" ה-7 בנובמבר, גילו, לשמחתם או למורת רוחם, כי גם לאחר כניסת החוק לתוקפו נותר האוויר במרחב הציבורי סמיך ועשן כבעבר. מי שקודם לכניסת החוק לתוקפו האמין בכוחה של המדינה לשלוט ולהשליט את סדריה, עמד כלא מאמין אל מול פקיד העירייה שהודיע בטלפון שאין פקחים ולא תהיה אכיפה, ולא ישוב עוד להאמין בשלטון החוק כפי שהאמין בעבר.

"הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם" כתב שלום חנוך באחד משיריו. אולי היה זה כך בעבר, אך אין זה כך עוד. ההיפך הוא הנכון. הציבור הישראלי הוא ציבור חכם, שבמרוצת השנים חידד את המודעות שלו לזכויותיו האזרחיות ולאחריותה של המדינה לדאוג לקיום הזכויות האלה. (כך לדוגמא ניתן למצוא היום על סדר היום הציבורי דיון באחריות המדינה להקים מסלולי אופניים בערים, לאפשר מחייה נטולת קרינה סלולרית, למנוע זיהום אוויר במרכזים אורבניים). אי-אכיפת החוק החדש פוגעת ב- 80% מהציבור. ציבור זה יודע מה מגיע לו ממדינה מתוקנת. מפלתה של המדינה בנסיונה להתמודד עם כניסת החוק לתוקפו נצרבה היטב בתודעה. אל נתפלא אם להבא, כשיבחן הציבור אם לתת אמון בשלטון החוק ולציית לחוקי המדינה, ינהג אף הוא כפי שנהגה המדינה כשנדרשה לאכוף את התיקון לחוק למניעת העישון.  

·        הכותב הוא ממשרד עורכי הדין שרון כהן ושות', סטודנט לתואר מוסמך בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, ומילא משך שנים תפקידים ניהוליים בחיי הלילה של העיר תל אביב. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אין לראות באמור באתר זה משום יעוץ משפטי ו/או תחליף ליעוץ משפטי

כל הזכויות באתר ובתוכנו שמורות למשרד בלבד ואין להעתיק תוכן האתר ללא אישור המשרד

לייבסיטי - בניית אתרים