עברית  |  English  |  


מונה:

הסכמי ממון בין בני זוג- האם חיי הנישואין מופקרים?          
 

 

 

האם חיי המשפחה מופקרים?

סוגיות בהסכמי ממון בין בני זוג

עו"ד שרון כהן

 

לרוב בני האדם המבצעים פעולה אחראית וחשובה, כגון רכישת דירה, הקמת חברה או אפילו רכישת מוצר בחנות, ההליך מלווה בעריכת הסכם או חוזה כזה או אחר. אולם ניראה כי מוסד חיי המשפחה, שהוא אחד מן המוסדות הכלכליים ביותר, בהם מושקעים כספים רבים, כגון רוב משכורתנו ועמלנו- דווקא אותם אנו מפקירים, ומשאירים את היחסים הכלכליים בהם ללא כל מסמך כתוב.

אין ספק כי הפן הפסיכולוגי "משחק" תפקיד ניכר, בהיעדר רצון של זוגות רבים לעסוק בסוגיות הכלכליות של חיי משפחה משותפים מסיבות של הימנעות מ"חוסר מזל" או כי סתם "לא נעים" לפתוח את הנושא. כמו כן, היעדר ידיעה על מידת התרומה של הסדרים אלה- תורמת למצב זה.

ואכן, לעיתים כאשר זוגות למצער- מתגרשים, מעבר לפן הפסיכולוגי והנפשי שלעיתים ההליך מלווה בו- אחד מן המכשולים הגדולים ביותר הניצבים בפני בני הזוג הוא סוגיית הממון, ובמילים פשוטות- חלוקת הרכוש של בני הזוג.

מבלי להיכנס לנבכי הפסיקה המרובה בעניין מורכב זה, כיום הדין הנוהג לגבי בני זוג אשר נישאו לאחר שנת 1973, הוא על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. בחוק זה הנהיג המחוקק, הסדר של "איזון משאבים" בין בני הזוג. על פי הסדר זה כאמור בסעיף 5א לחוק: "עם פקיעת  הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג...זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג". החוק עצמו מוציא כברירת מחדל מספר נכסים שלגביהם לא יבוצע איזון כגון נכסים שהיו למי מבני הזוג ערב הנישואין, מתנה, גימלאות שונות וכו', אולם הכלל הוא כי הנכסים של בני הזוג יחולקו שווה בשווה.

ההסדר הקבוע בחוק ניראה לכאורה כהסדר ברור ופשוט, אך כמו בעניינים רבים השאובים מתחום דיני המשפחה, ישנן בעיות לא פשוטות אשר יכולות להתעורר על אף החוק. כך עולות מספר שאלות ביחס להסדר, כאשר השאלה הגדולה הניצבת היא: מה ייחשב "ככלל נכסי בני הזוג", כאשר שאלה זו מעלה סוגיות רבות כגון מעמדו ומשקלו של הרישום הפורמלי על נכס זה או אחר. סוגיות אלה יכולות להוות בסיס למחלוקות ארוכות ומיותרות בין בני הזוג.

הפסיקה דנה בשאלות כבדות משקל אלה, שהתבטאו בסוגיית השיתוף בין בני הזוג, בהקשר של זוגות נשואים. כך הדבר התבטא בעיקר בכל הקשור לחובות של בן הזוג האחד והשפעתו על בן הזוג האחר. בפסיקה תקדימית של בית המשפט העליון לעניין זה, הובא הרעיון שהשיתוף בין בני הזוג הוא מעין "שיעבוד צף" הלקוח בתחום דיני השיעבודים והחברות, שתכליתו הכרה בזכויותיו של בן זוג בנכסים שפורמלית שייכים לבן זוג אחר. מכאן, עולה השאלה מה תהיה משמעות פסיקה זו בהקשר של גירושין.

חשיבות ההסדרים-

החוק מעודד עריכת הסדרים מוסכמים, שהם למעשה מהווים מעין "כתובה אזרחית" בין בני הזוג שתכליתה – הסדרת היחסים הכלכליים, שיכולים להביא לשני יתרונות גדולים:

האחד, הפתרון מקנה אפשרות לזוגות לקבל החלטות מושכלות ביחס לעתיד נישואיהם, כאשר האלמנט הכלכלי שיכול להטות הכף להחלטות לא נכונות- ינוטרל ככל הניתן.

השני- הסדר מוסכם יביא במקרים רבים לסיום נישואין "נקי", ללא סכסוכים משפטיים וללא "מלחמות עולם" בין בני הזוג, שבהן יהיו מעורבים לעיתים קרובות ילדיהם.

האם נכון לבצע הסדר רק כאשר אחד מבני זוג הוא בעל אמצעים?

לזוגות יש הטעות לחשוב כי הסדר יחסי ממון נכון רק כאשר מי מהם הוא בעל אמצעים ואילו השני/ה – חסרי אמצעים, ולכן כדאי לבעל האמצעים להגן על עצמו.(עניינים שהתבטאו היטב בפרשיית הגירושין המתוקשרת של הזמר פול מקרטני מרעייתו,ופרשיות אחרות שעלו לאחרונה לכותרות). אילו טענה זו היתה נכונה-הרי שכל הזוגות המסוכסכים בערכאות השיפוטיות היו רק זוגות שאחד מהם עשיר והשני עני. אולם ברור כי הדבר אינו כך.

ברור כי כאשר ישנם פערים כלכליים בין בני הזוג-ראוי לעשות הסדר ממון.

אולם, גם כאשר בני הזוג שווים בכוחם הכלכלי- ישנן סיבות לא מעטות המובילות למסקנה כי יש טעם לשקול הסדר ממון. סיבה מרכזית לעריכת ההסדר לזוגות חסרי אמצעים, כמו לזוגות עשירים, היא קביעה מראש של מנגנון כלכלי למצב שחלילה הנישואין יתפרקו, וכך יוכלו להסדיר באופן ראוי את סוגיית ילדי בני הזוג.

מי יכול לבצע ההסדר?

הסדר שכזה הינו פיתרון ראוי לזוגות הן בטרם נישואיהם, והן במהלך נישואיהם, וכדי שהסדר שכזה יקבל תוקף משפטי- יש לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הדתי, אך במקרה של הסדר בין זוגות לא נשואים- ניתן לאשרו גם בפני נוטריון.

מכאן, כי בתי המשפט מאשרים הסדרי ממון גם בין מי שקרויים "ידועים בציבור", ואף לאחרונה החלה להתגבש מגמה בבתי המשפט לענייני משפחה לאשר הסדרי ממון בין זוגות חד מינייים.

לסיכום-

ניראה כי על זוגות להתייחס לחיי השותפות במשפחה בכל הרצינות הראויה גם בפן הכלכלי, ואני סבור כי ראוי לבני זוג לשקול עשיית הסדרי ממון וזאת דווקא כדי להימנע מסכסוכים עתידיים אפשריים, ובשאיפה- שלא יהיה בהם צורך.

 

 

הכותב הוא עורך דין ומגשר במשרד שרון כהן ושות'- עורכי דין ומגשר, העוסק בתחום האזרחי- מסחרי, ובדיני המשפחה.

אין לראות באמור לעיל משום יעוץ ו/או תחילף ליעוץ משפטי 

 

 

 

אין לראות באמור באתר זה משום יעוץ משפטי ו/או תחליף ליעוץ משפטי

כל הזכויות באתר ובתוכנו שמורות למשרד בלבד ואין להעתיק תוכן האתר ללא אישור המשרד

לייבסיטי - בניית אתרים