עברית  |  English  |  


מונה:

"המירוץ לגירושין"
על האמת של "מירוץ הסמכויות"

 

שרון כהן, עו"ד


כאשר בעל ואישה מתחילים בהליכי הגירושין, נראה שאחד מן המושגים המשפטיים הנפוצים ביותר הוא "מירוץ הסמכויות", שרבים מעניקים לו משמעות שאינה בהכרח תואמת את הדין הנוהג. אכן, עומדת בפני הבעל ו/או האישה, כל אחד מהם, האפשרות לנצל את כפל הסמכויות הקיים כיום במערכת המשפט בישראל בענייני הדין האישי ולנסות ולפנות לערכאה השיפוטית שעל פניו תהא נוחה יותר עבורו, שבה יתנהלו הליכי הגירושים ביניהם. בכך בעצם מתחיל "מירוץ" מצד הבעל ומצד האישה בשאלה לאיזו ערכאה תוגשנה תביעות הגירושין והכרוך בהן. מירוץ זה מכונה "מירוץ הסמכויות".

הסמכויות השיפוטיות במדינת ישראל בדין האישי, ובכלל זה העניינים הכרוכים בהליכי גירושין בין בני זוג יהודים, נתונות במקביל ל-2 ערכאות שיפוטיות:בית הדין הרבני (להלן: "בד"ר"), הערכאה הדתית וכן בית המשפט לענייני משפחה (להלן: "בימ"ש למשפחה"), הערכאה האזרחית.
שתי הערכאות הללו הינן בעלות סמכות מקבילה לדון בעניינים הכרוכים בגירושים המונחים לפתחיהן, כגון מזונות אישה, רכוש, משמורת וחינוך הילדים, וכו'.

כפי שיובא בהמשך, נראה כי קיימת הפרזה בשאלת מירוץ הסמכויות, בין בשל חוסר הבנת המטרייה המשפטית והן בשל תפיסה מוטעית אודות הערכאה הנבחרת.


 
כיצד "תופסים סמכות" ?

אכן, קיימת חשיבות רבה לשאלה איזה צד הצליח "לתפוס סמכות" קודם. כלומר, איזו ערכאה שיפוטית מבין השתיים תדון בתביעת הגירושין והעניינים הכרוכים בה. זאת מאחר וזהות הערכאה הדנה בתביעת הגירושין עשויה להשפיע במידה רבה על אופן ניהול ההליכים ואף יתרה מכך- על תוצאותיה הסופיות.

לשם כך, ובהתאם להסתייגויות שפורטו לעיל, בני הזוג נדרשים באמצעות באי כוחם לפנות מהר ככל האפשר לערכאה השיפוטית שבעיניהם עשויה להכריע לטובתם. מבחינה טכנית, עליהם להגיש את תביעת הגירושין לפני בן/ת זוגם כאשר לעתים העניין נמדד בהפרש של שעות, דקות ואפילו שניות (אם כי ראוי לציין שבפסיקה החלה להתגבש מגמה של גישה מקלה המגדירה את הפרשי הגשת התביעות במדדים של ימים בלבד, בכדי לנסות ולהפחית מהאבסורדיות הטמונה בהליך המוכרע על חודה של דקה או שנייה).

בבג"צ 8497/00 אירה פייג-פלמן נגד ג'אורג' פלמן, פ"ד נז(2) 118 (2003), המהווה פסק-דין מנחה לעניין שאלת הסמכות לדון בתביעת הגירושין, נפסק ע"י כבוד השופטת (כתוארה אז) דורית ביניש, כי על מנת להכריע בשאלה יש להפעיל מבחן הנקרא "מבחן הזמן" (מבחן כרונולוגי).
לפי מבחן זה, הערכאה שבפניה נקבע דיון מקדמי הקודם לזה שקבעה מקבילתה- הינה הערכאה אשר מוסמכת לדון בשאלת הסמכות, והכרעתה של ערכאה זו – תהא אשר תהא – תכובד ע"י הערכאה האחרת מתוקף עקרון כיבוד הערכאות.

יחד עם זאת, וכפי שכבר הוזכר לעיל, עצם הגשת התביעה לערכאה זו או אחרת אין בה לסתום הגולל על העלאת הסתייגויות ל"קניית" הסמכות. למשל, במידה ואחד מבני הזוג הקדים את האחר והחליט להגיש את תביעת הגירושין לבד"ר וכרך בתביעתו עניינים נוספים הנלווים לגירושים (כגון: מזונות, רכוש), עדיין חלים על תביעתו מבחנים מתוקף סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 הנקראים "מבחני הכריכה", שרק התקיימותם המצטברת תאשרר את סמכותו של בד"ר לדון בהם:

1.     מבחן כנות תביעת הגירושין. על הבעל להוכיח שהוא מעוניין להתגרש באמת ובתמים וכי לא הגיש התביעה כדי למנוע מבן זוגו "לתפוס סמכות" בבימ"ש למשפחה לצורך אינטרס פרטי, שכן אחרת – תביעתו לגירושין עלולה להידחות בגין חוסר כנות. זהו מבחן התרשמותי שכן בית המשפט יתרשם לשם הכרעה במבחן זה באמצעות עדויות, תצהירים, פרוטוקולים וכו'.

2.     כנות הכריכה. על התובע/ת שפתח/ה בהליכי גירושין וכרך בתביעה זו עניינים נוספים נלווים, חובה להוכיח כי כריכה זו נעשתה בתום לב ולא על מנת למנוע מבן/בת זוגו/ה את הגשת התביעה לבית המשפט (האזרחי).
ב- בג"צ 8754/00 רון נ' בית-הדין הרבני הגדול, פ"ד נו(2) 625, עמוד 669, כבוד השופט אנגלרד פסק כי ההכרעה בדבר כנות הכריכה תיעשה עפ"י מכלול נסיבות התביעה בד בבד עם בחינת מניעי מבקש הכריכה- האם ברצונו לסכל פניית בן הזוג לערכאה השיפוטית המקבילה או שמא מעוניין הוא בקיום דיון צודק, יעיל ומעשי באותו עניין כרוך.


3.     היות הכריכה "כדין". כריכה כדין לתביעת גירושין חייבת להיתמך על ידי נתונים מדויקים ומפורטים של התביעה הנכרכת. סטייה ממסירת נתונים נכונים לחלוטין, ולו הקלה ביותר, לא תתקבל בעין יפה, ועלולה לפגום בהיותה כדין. למשל: פירוט מלא של הרכוש אותו תובע הבעל לחלק ; הכנסות מדויקות לצורך חישוב מזונות. עם זאת, יצוין כי קיימים מקרים בהם מאפשר בית הדין את המשך הדיון בתביעת הגירושין גם במידה והכריכה איננה מפורטת כנדרש.

 

פרקטית, סבור מי מבני הזוג כי בנוסף לכל האמור לעיל, לזהות הערכאה השיפוטית אשר דנה בתביעת הגירושין ובעניינים הכרוכים בה, קיימת בדרך כלל חשיבות מכרעת הנוגעת לאותם עניינים כרוכים. אכן, יש לסוגיה זו חשיבות, אך חשוב להכניסה לפרופורציות הנכונות.

 

בניגוד לדיעה הרווחת בקרב זוגות שמתגרשים, עצם הגשת התביעה בפני בית הדין הרבני, לא סותמת את הגולל מפני דיון בבית המשפט כפי שהוזכר. זהו הדין למשל בעניין שאלת מזונות הילדים. שכן, בהיעדר הסכמת האישה לסמכות בית הדין, היא רשאית להגיש התביעה בבית המשפט לענייני משפחה, הגם שהתביעה הוגשה קודם לכן על ידי הבעל בבית הדין.


במילים אחרות, לעיתים קיימת הפרזה בהצגת התמונה המשפטית בכמה מישורים:

 

ראשית, לא תמיד הגשת התביעה "ראשון/נה" יש בה כדי לעגן סמכות שיפוט ולמנוע דיון בערכאה האחרת, הואיל ולעיתים נדרשת הסכמת כל הצדדים לסכסוך ל"קניית הסמכות" כגון מזונות ילדים.

 

שנית, לא תמיד מה שנראה בתחילה לבן/ת הזוג כערכאה דיונית עדיפה לו, באמת תהיה כזו בפועל. כך למשל המחשבה כי הגבר יכול לעשות ככל העולה על רוחו בבית הדין הרבני- תתגלה לעיתים רבות כמחשבה מוטעית מן היסוד, ואילו מחשבה של האישה לפיה בבית המשפט למשפחה מצבה יטב לאין שיעור מאשר בבד"ר אף היא איננה מדויקת.

 

דוגמא לכך היא סוגיית מתן הגט. מקובל לחשוב כי לגבר סרבן, קרי, המסרב ליתן לאישתו גט, נתון הכוח לכאורה לסחוט את האישה בהותרתה עגונה, תמורת הטבות כספיות והפחתת מזונות במקרה הטוב, או במקרה הלא טוב- להותירה עגונה ויהי מה כנקמה גרידא. מתן הגט הינו עניין שבסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני, הואיל ומדובר בהלכות בהתאם לדין דתי. ואולם, אותו הגבר שנקט בהליך בבד"ר מתוך מחשבה כי יוכל להשיג הישגים תמורת מתן הגט, לעיתים יגלה במהרה, כי בתי הדין הרבניים, לרוב לא יתנו ידם לסחיטה שכזו, כאשר ישתמשו באמצעי אכיפה לכפות מתן הגט לאישה. מכאן כי המחשבה שהבד"ר הוא לטובת הגבר ואילו בית המשפט הוא לטובת האישה באופן אבסולוטי- איננו מדויק.

 

 

דוגמא נוספת היא שאלת משמורת הילדים – עניין אשר מטבעו ומטיבו נכרך עם הגשת התביעה, שהרי הדיון בו ייערך במסגרת הערכאה בה הוגשה התביעה. התהליך הן בבד"ר והן בבימ"ש למשפחה בנוגע למשמורת דומה. ממונה פקידת סעד האמונה על הגשת חוות דעת- תסקיר, בעניין טובת הילדים. לחוות דעתה משקל חשוב בהכרעה מי יקבל לידיו את הטיפול בילדים ויהיה המשמורן, הואיל ולעתים קרובות הערכאות מקבלות החלטה מבוססת-המלצה.

ואולם, באותו בית הדין הרבני, שמקובל לחשוב שהוא מקפח את זכויות האישה, שאלת המשמורת נקבעת בהתאם לדין הדתי, ובהקשרנו ניקח לדוגמא את השאלה, מי יהיה המשמורן של פעוטות, האב או האם? במילים אחרות בחינת חזקת הגיל הרך. בהתאם לחזקת הגיל הרך, קובע הדין הדתי כי למעט במקרים חריגים המשמורת נתונה לאם, וכך הונהג גם בבתי המשפט לענייני משפחה. והנה בעקבות הציפייה לאימוץ המלצות ועדת שניט, נראה כי בבתי המשפט דווקא מעמדה של האישה ייפחת, הואיל ומעמדה כהורה המשמורן בבחינת טובת הילדים יהיה דומה למעמד האב, בשונה מבית הדין. בהקשר זה יוצא איפוא כי ייתכן ודווקא בית הדין יטיב עם האישה לכאורה.

 

דוגמא נוספת היא מקרה של בגידת מי מבני הזוג. ברור כי בגישה של האישה בבית הדין הרבני תתקבל בעין מאוד לא יפה עם השלכות משפטיות לא פשוטות לאישה. עם זאת, גם בגישת הבעל באישה תהווה משקל בבד"ר. לעומת זאת, בבית המשפט משקל הגידה עשוי להיות משני, אם בכלל. אם כי ראוי להזכיר כי לאחרונה הכיר בית המשפט בעילת תביעה נזיקית של אישה כנגד בעל שבגד.

 

דוגמאות אלו רק ממחישות עד כמה התפיסות שניסו להשריש בדבר השוני במעמד האישה והגבר בבית הדין ובית המשפט- אינן חד משמעיות, ותלויות שיקולים מגוונים.

 

שלישית, ה"מירוץ לגירושין", שבו אחד הצדדים ממהר להגיש תביעות כנגד בן זוגו, בין בעצמו ובין על ידי עורך דין, במקרים רבים עלול להפחית מן הסיכוי לנסות לפתור המחלוקות בדרכי נועם, טרם ריצה לערכאות המשפטיות. כך, במקום לשלוט על המצב ולנסות לפתור המחלוקות בהסכמה (כאשר הדבר אפשרי כמובן), בני הזוג נשלטים על ידי ההליך שכפו על עצמם.

 

יוצא איפוא, כי סוגיות מירוץ הסמכויות הינה חשובה ובעלת השלכות חשובות לניהול התיק הן ברמה הטקטית והן ברמה המהותית. יחד עם זאת, מירוץ הסמכויות אינו בבחינת "שחור או לבן", ומעל לכל, הוא תלוי משתנים רבים שראויים לבירור.  שכן, בסופו של דבר הסכסוך יוכרע לגופו של עניין, כך שגם אם צד מסוים נקט בהליך כצעד טקטי- לא תמיד התוצאה שלה קיווה אכן תתממש, הואיל ולעיתים רבות תיאוריות לחוד וממציאות לחוד.

 

 

·        הכותב הינו עורך דין ומגשר במשרד עורכי הדין שרון כהן ושות', העוסק בתחום דיני המשפחה והגירושין.

·        אין לראות האמור לעיל משום ייעוץ ו/או תחליף לייעוץ משפטי.

·        ניתן לפנות אל הכותב באמצעות אתר הבית: www.sc-lawoffice.co.il.

אין לראות באמור באתר זה משום יעוץ משפטי ו/או תחליף ליעוץ משפטי

כל הזכויות באתר ובתוכנו שמורות למשרד בלבד ואין להעתיק תוכן האתר ללא אישור המשרד

לייבסיטי - בניית אתרים